מהו הליך של חייב מוגבל באמצעים?

מהו הליך של חייב מוגבל באמצעים?

ההסדר בדבר חייב מוגבל באמצעים נוסף לחוק בשנת 1994, במסגרת תיקון 15. תיקון זה כלל שינויים מקיפים ביחס להליכי המאסר. המאפיין המרכזי של שינויים אלה הוא צמצום השימוש בהליכי המאסר בשל אי תשלום חוב, והפיכתם לסנקציה על ביזיון ההוצאה לפועל. זאת, בין היתר, בהשראת בג"ץ פר"ח אשר עסק אף הוא בסוגיה זו.

המסלול של חייב מוגבל באמצעים נועד לחייבים, אשר אין באפשרותם לפרוע את חובותיהם תוך פרקי הזמן המירביים. המקרה האופייני הוא כאשר יש לחייב מספר נושים, ואין הוא זכאי לקבל איחוד תיקים לאור כושר הפירעון הנמוך שלו. כמובן, שאיחוד תיקים אינו רלוונטי לגבי חייב שנפתח נגדו תיק הוצאה לפועל אחד בלבד. עם זאת, חייב כזה יכול להיות מוכרז כמוגבל באמצעים.

כפי שיובהר להלן, אחת ממטרותיו של ההסדר ביחס לחייבים מוגבלים באמצעים הינה להטיל מגבלות שונות על חייבים, על מנת שיסלקו את חובותיהם בלא הסתבכויות כספיות נוספות. 

ההוראות לגבי חייב מוגבל באמצעים מצויות, רובן ככולן, בפרק ז’1 לחוק. סעיף 69ג לחוק קובע, כי כאשר מגיש חייב בקשה למתן צו תשלומים לתשלום החוב בשיעורים (להלן - צו תשלומים), ובמסגרתה מבקש הוא לפרוס את תשלום החוב לתקופה העולה על פרקי הזמן המירביים, רשאי ראש ההוצאה לפועל להכריז על החייב כמוגבל באמצעים.

אף במסגרת הליך בירור או הליך המתקיים בעקבות מתן צו הבאה, רשאי ראש ההוצאה לפועל להכריז על חייב כמוגבל באמצעים (סעיף 69יג(ב) לחוק); וכך גם בעקבות חקירת יכולת הנערכת במסגרת בקשת החייב לאיחוד תיקים (סעיף 74ט(ב) לחוק).

יצוין, כי סמכות הכרזה כאמור קיימת גם כאשר נותן ראש ההוצאה לפועל צו תשלומים בעקבות חקירת יכולת המתקיימת לבקשת הנושה, מבלי שהוגשה בקשה לכך על ידי החייב. בהתאם לסעיף 69ה לחוק, עם ההכרזה על חייב כמוגבל באמצעים נדרש ראש ההוצאה לפועל להורות על רישום פרטי החייב במרשם מיוחד של חייבים מוגבלים באמצעים (להלן - המרשם). מרשם זה פתוח לעיון הציבור בכל לשכות ההוצאה לפועל.

סעיף 69ד לחוק קובע, כי משמוכרז חייב כמוגבל באמצעים בעקבות בקשתו לצו תשלומים, ייתן ראש ההוצאה לפועל צו כאמור לפי בקשתו, עד לבדיקת יכולתו הכלכלית (להלן - צו ביניים).

במסגרת צו הביניים, רשאי ראש ההוצאה לפועל להטיל על החייב מגבלות שונות, על מנת להבטיח את פירעון החוב ולמנוע יצירת חובות נוספים. כך, יש באפשרותו לעכב את יציאתו של החייב מן הארץ; להכריז עליו כלקוח מוגבל מיוחד (ראו סעיף 3ג לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א-1981); ולהגבילו מעשיית שימוש בכרטיס חיוב, כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 (הכוונה היא, בין היתר, לכרטיסי אשראי ולכרטיסים המשמשים למשיכת מזומנים).

מלבד המגבלות אשר רשאי ראש ההוצאה לפועל להטיל על חייב מוגבל באמצעים כאמור, אוסר החוק על חייב כזה לייסד תאגיד ולהיות בעל עניין בתאגיד, אלא אם אישר זאת ראש ההוצאה לפועל מראש. הוראה זו הוספה בשנת 1996, במסגרת תיקון לפקודת פשיטת הרגל (חוק לתיקון פקודת הרגל (מס’ 3), התשנ"ו-1996, ס"ח 1560, עמ’ 60, להלן - תיקון 3).

 יצוין, כי בתיקון 3 אף הוסף סעיף 42א לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], תש"ם-1980. סעיף זה מטיל הגבלות שונות על פושט רגל, הדומות במהותן לאלו שחלות על חייב מוגבל באמצעים. בשולי הדברים יוער, כי הפרת המגבלות או האיסורים המוטלים על חייב מוגבל באמצעים עלולה, במקרים מסוימים, לגרור אחריות בפלילים (ראו סעיף 81ג(ב) ו-(ג) לחוק). 

סעיף 69ז לחוק ממשיך ומורה, כי לאחר מתן צו הביניים על ראש ההוצאה לפועל לקיים בדיקה ביחס ליכולתו הכלכלית של החייב, וליתן צו תשלומים סופי בהתאם.

אם מעלה הבדיקה כי אין ביכולתו של החייב לפרוע את החוב תוך פרקי הזמן המירביים, יקבע ראש ההוצאה לפועל כי החייב אכן מוגבל באמצעים. מאידך, אם מעלה הבדיקה כי החייב יכול לפרוע את חובו תוך פרקי הזמן המירביים, יקבע ראש ההוצאה לפועל כי הוא אינו מוגבל באמצעים.

במקרה זה יתבטלו המגבלות שהוטלו על החייב במסגרת צו הביניים, אולם ראש ההוצאה לפועל מוסמך לקבוע כי יעמדו הן בתוקפן, אם נוכח כי החייב עלול לסכל את פירעון החוב או כי הדבר דרוש מטעם אחר להבטחת תשלום החוב (סעיף 69ט לחוק). החוק מעניק לראש ההוצאה לפועל סמכות רחבה בעניין ביטול הכרזה על חייב כמוגבל באמצעים. סעיף 69י קובע, כי בכל עת רשאי ראש ההוצאה לפועל, בין מיוזמתו ובין על פי בקשה, לבטל הכרזה כאמור. בין היתר, רשאי הוא לעשות כן במקרה שהחייב פרע את חובו, או בעקבות הסכם בין הזוכה לבין החייב לעניין פירעון החוב.

לפניה אל עורכי דין בנושאי ההוצאה לפועל ללא התחייבות לחץ/י כאן