עיקרון תום הלב, הוא עיקרון משפטי כללי שחל בישראל והוא בעל השפעות רחבות על כל תחומי המשפט.
תום הלב הגיע אלינו מהמשפט הגרמני ובשנים האחרונות כוחו הלך וגדל עד שיש כאלה שטוענים כי השימוש בו חרג מהאופן הראוי.
אז מה הוא למעשה תום לב?
הדבר המעניין בתום לב הוא שלא ניתן לספק הגדרה מדויקת לעקרון ולאופן תחולתו. מה שניתן לומר הוא שתום הלב החל כמונח משפטי מתחום דיני החוזים (סעיף 12 וסעיף 39 לחוק החוזים) ולאחר מכן זלג כמעט לכל תחום משפטי שקיים.
לדוגמא ב- ע"א 2643/97 גנז נ' בריטיש וקולוניאל חברה בע"מ בעניין רכישת דירה, בעניין הלכת השיתוף בין בני זוג ראה למשל – רע"א 8791/00, אניטה שלם נגד טווינקו בע"מ.
כיום מקובלת חלקית ההגדרה שניתנה ע"י הנשיא בדימוס ברק בעניין שירותי תחבורה ציבוריים באר שבע (בג"ץ 59/80) וכך נקבע:
"משמעותה של החובה לקיים חוזה בתום-לב ובדרך מקובלת הא, כי הצדדים ליחס החוזי חייבים לנהוג זה כלפי זה ביושר, בהגינות ועל-פי המקובל על בעלי חוזה הוגנים. אמת הדבר, אין הצדדים לחוזים מלאכים זה לזה, אך שוב אל להם להיות זאבים זה לזה"
יש לך שאלות? זקוק לסיוע משפטי? חייג חינם: 1-800-800-891
תום לב בהליכי הוצאה לפועל
כפי שראינו תום הלב כעיקרון החל צובר כוח ומשפיע על כל תחום וכיום הוא חולש גם על הליכים של הוצאה לפועל. חשוב לציין כי החובה לנהוג בתום לב חלה של שני הצדדים ואי קיומה עלול להביא להתערבות ראש ההוצאה לפועל או בית המשפט בעניין הנדון.
אז כיצד השתמשו בעיקרון בפרקטיקה?
קצרה היריעה מלהכיל את המקרים בהם בית המשפט הסתמך על תום לב בכדי לשנות הליכים בהוצאה לפועל, עם זאת נזכיר מס' פסיקות שהתקבלו בעבר.
בתיק ע"א 1191/05 נדון מקרה בו הזוכה, לא מיהר לגבות את החוב כלפיו מהחייב. הסיבה לכך הייתה שהחיוב נושא ריבית – שמטיבה עם הזוכה.
למעשה הזוכה השתמש בחוב הפסוק כתכנית חסכון נושאת ריבית, וישן על זכויותיו לגבייה. בית המשפט קבע שבכגון דא, ניתן להפחית את הריבית הצבורה, וזאת כמובן מכוח עיקרון תום הלב.
גם מימוש הזכות עצמה בהוצאה לפועל כפוף לעיקרון תום הלב, זוכה שהתנהג בצורה לא הוגנת במימוש זכויותיו בין היתר בכדי לפגוע בחייב ולא בכדי לגבות את החובות, עלול להיפגע מהחלטות ראש ההוצאה לפועל כלפיו והליכים שהחל לנקוט עלולים להיפסק.
ראה למשל הליכים ע"א 1129/06, ע"א 2939/07
גם על החייב מוטלת חובה לנהוג בתום לב:
חייב שנקט בהליכי סרק, רק כדי לדחות את מועד תשלום החוב או לפגוע בנושה, עלול למצוא את עצמו נפגע מהתנהגותו שבחוסר תום לב. ראה לדוגמא ע"א 2836/03.
בנוסף ראש לשכת ההוצאה לפועל יכול להתחשב בהתנהגות חסרת תום לב של החייב בעבר ולמנוע ממנו לקבל מעמד של מוגבל באמצעים או איחוד תיקים. ראה למשל בתיק בר"ע 3906/07.
תום לב כטענה משפטית
ריבוי השימוש במונח תום לב, הפך אותו לטענה משפטית לגיטימית בכל סכסוך. מבלי להביע עמדה על אופן היישום הנרחב של העיקרון, חשוב לציין כי יש לטעון טענות של תום לב במועד הנכון ובצורה שהתווה הדין.
לשם כך מומלץ להיוועץ עם עורך דין מתחום ההוצאה לפועל טרם ביצוע כל פעולה בנוגע לגביית חובות או להגשת בקשות בהוצל"פ.
יש לך שאלות? זקוק לסיוע משפטי? חייג חינם: 1-800-800-891
