תכלית חוק ההוצאה לפועל

מהי תכלית חוק ההוצאה לפועל?

דבר החקיקה העיקרי המסדיר את עקרונות דיני ההוצאה לפועל הינו חוק ההוצאה לפועל. הוראות נוספות בעניין זה מצויות בתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979 (להלן - התקנות), אשר הותקנו מכוחו של החוק. בבסיסו של חוק ההוצאה לפועל עומדות שתי תכליות המיוחדות לו.

התכלית האחת הינה יצירת מנגנון אשר באמצעותו יוכלו זוכים לגבות את חובותיהם ולממש פסקי דין אשר ניתנו לטובתם ביעילות ובזריזות (ע"א 711/84 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ’ פישמן, פ"ד מא(1) 369, 374 - 375). בהקשר זה ציין הנשיא א’ ברק, כי:

"מנגנון ההוצאה לפועל נועד להפוך את הפסק למציאות. בכך הוא מקדם לא רק את האינטרס של הזוכה, אלא גם את טובת הציבור. אכן, הוצאה לפועל מהירה ויעילה של פסקי-דין היא אינטרס ציבורי ראשון במעלה. הוצאה לפועל אפקטיבית מגבירה את האמון בשלטון החוק. חוסר יעילות בהוצאה לפועל מביא לזלזול בכיבוד החוק וליצירתם של מסלולי ’הוצאה לפועל’ פרטיים אשר פגיעתם בשלטון החוק רעה" (רע"א 4905/98 גמזו נ’ ישעיהו פ"ד נה(3) 360, עמ’ 374, להלן - פרשת גמזו).

אכן, כולל החוק שורה ארוכה של הוראות, המפרטות את ההליכים השונים שניתן לנקוט נגד חייבים במסגרת מערכת ההוצאה לפועל ואת סמכויות ראשי ההוצאה לפועל בקשר עם הליכים אלו.

תכליתו השנייה של החוק, היא הגנה על חייבים אשר מצבם הכלכלי איננו מאפשר להם לפרוע את חובותיהם הפסוקים. זאת, בין היתר, על מנת למנוע מצב שהפעלת מנגנון הגבייה לטובת הזוכה תהפוך את החייב לחסר כל, וכך ייפול הוא כנטל על החברה.

כך למשל, מונה סעיף 22 לחוק רשימה של מיטלטלין החיוניים לחייב, אשר אינם ניתנים לעיקול (ע"א 711/84 הנ"ל, עמ’ 375; ע"א 2886/92 כתבי נ’ אלגוב (לא פורסם)). בין שתי התכליות האמורות קיים מתח מתמיד, והן מתנגשות זו עם זו לא אחת. לפיכך, יש צורך לאזן ביניהן (ביטוי לקושי באיזון בין התכליות המתנגשות ניתן למצוא בחילוקי הדעות בין הרוב למיעוט בע"א 3553/00 אלוני נ’ זנד טל מכוני תערובת בע"מ (טרם פורסם); כן ראו ד’ בר אופיר "חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו ודיני ההוצאה לפועל" המשפט ג (תשנ"ו) 71).

במסגרת עריכת איזון זה יינתן משקל נכבד לאינטרס של הזוכה בביצוע פסק הדין אשר ניתן לטובתו (פרשת גמזו, עמ’ 376; וכן ראו ע"א 7401/00 יחזקאלי נ’ גלוסקה, פ"ד נז(1) 289, עמ’ 302 בין האותיות ד-ה).

יצוין, כי בפרשת גמזו נאמר שלצד תכליותיו הנזכרות של החוק, קיימות אף שתי תכליות כלליות התומכות בהן.

התכלית הכללית האחת, העומדת לצד התכלית המיוחדת הראשונה, עניינה הגנה על קניינם של הזוכים, שהרי זכותו של זוכה על פי פסק דין הינה חלק מקניינו; ואילו השנייה, המקבילה לתכלית המיוחדת השנייה, הינה הגנה על כבוד האדם של החייב ועל חירותו (פס"ד גמזו, עמ’ 374 - 376; עוד ראו, מ’ אלון כבוד האדם וחירותו בדרכי ההוצאה לפועל (הוצאת מאגנס, תש"ס) (להלן - ספר אלון) וכן בג"ץ 5304/92 פר"ח 1992 סיוע לנפגעי חוקים ותקנות למען ישראל אחרת נ’ שר המשפטים, פ"ד מז(4) 715 (להלן - בג"ץ פר"ח)). 

לפניה אל עורכי דין בנושאי ההוצאה לפועל ללא התחייבות לחץ/י כאן