דיני הוצאה לפועל הם הדינים המסדירים את הליך ההוצאה לפועל. הליך ההוצאה לפועל הוא ההליך המשמש זוכה (נושה) לצורך מימוש פסק דין שניתן לטובתו על ידי טריבונל משפטי שנתן פסק דין המקנה זכויות כספיות (או אחרות) לדוגמה: המחאה, שטר חוב, ערבות ועוד'. על מנת שניתן יהיה לממש את הדינים המורכבים והחשובים האלו, הוקמה מערכת ההוצאה לפועל, הדואגת הלכה למעשה להוציא לפועל את פסקי הדין המוגשים לה לביצוע ע"י בתי המשפט.
חוק ההוצאה לפועל (תשכ"ז – 1967) הוא החיקוק המרכזי העוסק בהוצאה לפועל, אך בנוסף חשוב להזכיר בהקשר זה את תקנות ההוצאה לפועל (תש"ם – 1979) שהותקנו מכוחו, את תקנות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תשנ"ו – 1996), את חוק המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (תשנ"ה – 1995) וכמובן שגם את התיקונים שהוכנסו בחוק ההוצאה לפועל לאורך השנים והפסיקות שניתנו בבתי המשפט בעניינים אלה.
הצדדים השונים בהליכי ההוצאה לפועל: זוכה, חייב ומחזיק
ככלל, במסגרת הליכי ההוצאה לפועל ישנם שני צדדים עיקריים: הצד הזוכה שהגיש את השטר או את פסק הדין לביצוע והצד החייב שנגדו הוגש השטר או פסק הדין. במקרים שבהם ישנו גורם נוסף שמחזיק בנכסים השייכים לחייב או שחייב לו כספים והזוכה מעוניין לקבל את הנכסים או את הכספים האלו, ייתכן שהזוכה יבקש לבצע עיקול צד ג'. במקרים האלו צד ג' נקרא "המחזיק".
יחסי הכוחות בין שלושת הצדדים מושפעים במידה רבה ביותר מהידע המקצוע שמחזיקים עורכי הדין המייצגים את הצדדים השונים. כיוון שעל כל הליך הננקט נגד החייב ניתן להגיש ערעור או בקשה לביטול כשלא אחת ניתן למנוע את ביצוע ההליך מבעוד מועד, אך כדי לממש את הזכויות המגיעות לזוכה, לחייב ולצד ג' על פי חוק ומתוקף התקנות, צריך להתנהל בצורה הרלוונטית ביותר למקרה ובהתאם לנסיבות.
ההשלכות הגורליות של הטעויות ה"קטנות"
גם כשמדובר בהליכים פשוטים יחסית, שלכאורה כל אדם מן הישוב יכול לבצע ללא קושי רב, עדיין חשוב להבין שישנן שגיאות רבות מספור שעשויות לחבל בסיכויי ההצלחה שלהם. כך לדוגמה, בקשה שהוגשה על ידי זוכה נגד חייב, לא תתקבל אם פרטי הזיהוי של החייב שציין הזוכה בבקשה, לא תואמים את הפרטים המופיעים לגביו במרשם האוכלוסין. המשמעות היא שדי בטעות שמקורה בחוסר ריכוז או היעדר תשומת לב, בשביל לגרום לדחיית בקשה לגיטימית ומוצדקת.
כמו כן, חייב שהתבשר כי מתנהלים נגדו הליכים בהוצאה לפועל, יכול לנקוט בצעדים שונים כמו התנגדות לביצוע שטר או הגשת בקשה לאיחוד תיקים, בנסיבות מסוימות באפשרותו לנסות לשכנע את ראש ההוצאה לפועל כי יש להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים ועוד. גם כאן, אין מחלוקת על כך שהבחירה בצעד הנכון, המתאים והכדאי ביותר מבחינתו של החייב, מחייבת שיקול דעת והבנה מעמיקה של הדינים השונים.
דיני הוצאה לפועל: חשיבות ההתייעצות עם עורך דין הוצאה לפועל
די בכל האמור לעיל בשביל להבין מדוע לעיתים ניסיון להתמודד עם ההוצאה לפועל באופן עצמאי, ללא ליווי של עורך דין העוסק בתחום ההוצאה לפועל, נועד לכישלון. בחוק ההוצאה לפועל ניתן למצוא לא פחות מ- 88 סעיפים, כשרוב הסעיפים כוללים תתי סעיפים חשובים. אי לכך, יציאה למערכה של אדם אשר אינו מחזיק בידע הנחוץ הכולל הבנה מלאה של כל הדינים והיכרות מעמיקה על כלל משמעויותיה, משולה ל"יציאה לקרב ללא כלי נשק וללא כל יכולת התגוננות מפני האויב".
למה לבחור במשרד שלנו?
למשרד עורכי הדין דורה כהן ויצמן ניסיון של למעלה מ 17 שנים בליווי חייבים וזוכים בהליכי הוצאה לפועל. למשרד מוניטין וידע רב ולזכותו תקדימים רבים.
משרד עורכי הדין דורה כהן ויצמן אף נבחר בדירוג משרדי עורכי הדין של חברת BDI כאחד ממשרדי עורכי הדין הטובים בתחום חדלות הפירעון ובפרט פירוקים/כינוסים והסדרי חוב.
חייגו עכשיו לטלפון חינם: 03-6093833 או הקליקו כאן להשארת הודעה. עורך דין מומחה להוצאה לפועל ישמח לחזור אליכם בהקדם.